רש"י על בכורות י״ד א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בכורות י״ד א:ד׳
4 וְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּיב, וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִם מֵתוּ — יִקָּבֵרוּ.
פירוש רש"י על בכורות י״ד א:ד׳
4 ולדן וחלבן אסור כו' - מפרש בגמרא כשנתעברו קודם פדיונן וילדו לאחר פדיונן:
5 והשוחטן בחוץ - קודם פדיונן:
6 חייב - כרת. ובגמרא מפרש בדוקין שבעין דראוין הן לפנים ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו אבל בשאר מומין לא דאמרינן במסכת יומא דף סג: הראוי לאהל מועד חייבין עליו אי לא לא:
7 יקברו - ואין נפדין דבעי העמדה והערכה: